פסק-דין בתיק תא"מ 24984-04-10

1.         התובע הגיש תביעה כספית על סך 30,037 ש"ח כנגד הנתבעת בטענה לגביית כספים ביתר מחשבונו של התובע על ידי הנתבעת, באמצעות שלושה כרטיסי אשראי שהיו בבעלותו (ויזה זהב, ויזה אקטיב וויזה דיינרס).

לטענת התובע, הנתבעת חייבה אותו באמצעות כרטיסי האשראי האמורים חיובים כפולים ומשולשים בכך שגבתה תשלומים שחוללו בעקבות ביטול אחד מכרטיסי האשראי, מכרטיס נוסף וכן הלאה ואף הגישה תביעה כנגדו בגין חיובים שחוללו.

התובע טוען כי בחודש יולי 2007 הוא פנה לנתבעת בבקשה לבטל את כרטיס ויזה זהב שברשותו, פנייתו לא טופלה כראוי והנתבעת המשיכה לחייב את חשבונו באמצעות כרטיס האשראי, על אף ביטולו, ובנוסף העבירה חיובים לכרטיסי אשראי נוספים שהיו ברשות התובע.

2.         התובע העמיד את תביעתו על סך 30,037 ש"ח לפי הפרוט כדלקמן:

11,031 ש"ח - סכום ששולם על ידי התובע לנתבעת במסגרת תביעה לסכום קצוב שהגישה נגדו הנתבעת בלשכת ההוצל"פ בתל אביב. התנגדות שהוגשה על ידי התובע נמחקה בהסכמה והסכום שולם לטענת התובע "תחת מחאה".

4,337 ש"ח - בגין גביית יתר שבוצעה לטענת התובע בכרטיס ויזה זהב.

11,607 - בגין גביית יתר שבוצעה בכרטיס ויזה אקטיב.

3,436 ש"ח - גביית ריבית שלא כחוק.

3.         להשלמת התמונה יצויין כי ראשיתה של התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות במסגרת ת"ק 1187/09, כאשר בית המשפט לתביעות קטנות החליט על העברת התובענה לבית משפט השלום. התביעה נדונה בהליך של סדר דין מהיר ולכן כמצוות תקנה 214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 פסק הדין ניתן באופן תמציתי ומתייחס לעיקר טענות הצדדים.

4.         בדיון שהתקיים ביום 13.4.10 במסגרת ת"ק 1187/09 (נספח א לכתב התביעה) אישרה הנתבעת כי ביום 13.7.07 ביקש התובע להפסיק את הפעילות בכרטיסים וכי בקשתו לא טופלה בזמן על ידי הנתבעת (עמ' 2 לפרוטוקול). עם זאת טוענת הנתבעת כי התובע זוכה בגין חלק מהסכומים בהם חויב, ואלו שלא זוכה בגינם, נובעים, בין היתר, מעסקאות מתמשכות ומהוראות קבע. כן טוענת הנתבעת כי התובע מנוע מלטעון נגד הסכום ששולם על ידו במסגרת הליכי הוצל"פ שכן מחיקת ההתנגדות מהווה מעשה בית דין ולפיכך דין תביעתו בעניין זה להידחות.

5.         לצורך בדיקת דפי ריכוז חשבון שהוצגו על ידי שני הצדדים, הכוללים עשרות רבות של עמודים, מינה בית המשפט בהסכמת הצדדים את מר ראובן איינהורן, רואה חשבון ומוסמך בכלכלה, כמומחה מוסכם מטעם בית המשפט.

            הצדדים וויתרו על חקירת המומחה וחקירת המצהירים וסיכמו את טענותיהם.

6.         בחוות דעתו המקצועית והמנומקת הגיע מר איינהורן למסקנה כי בכל הנוגע לכרטיס ויזה זהב שבוטל על ידי התובע ביולי 2007 אין לחייב את התובע בגין העסקאות שבוצעו בין התאריכים 10.8.07 עד 10.12.07 בסך כולל של 2,089 ש"ח וכן אין לחייב את התובע בגין דמי חבר בסך 338 ש"ח ובדמי הסדר בסך 433 ש"ח.

            המומחה ציין כי יש לחייב את התובע בגין עסקאות שבוצעו באשראי עדיף על אף שבוצעו לאחר הודעת הביטול.

            בסך הכל בגין רכיב זה קבע המומחה כי יש לזכות את התובע בסך של 2,862 ש"ח.

            באשר לכרטיס ויזה אקטיב, בדיקת המומחה העלתה כי על הנתבעת לזכות את התובע בסך של 1,452 ש"ח בגין חיוב על הסדר חוב וכן בסך של 1,339 ש"ח, בגין סכום שחויב בחודשים מאי יוני 2008 ובסך הכל יש לזכות את התובע בסך של 2,791 ש"ח בגין חיובים שבוצעו ללא אישור התובע.

            באשר לתביעת התובע הנוגעת לריבית בה חויב לטענתו שלא כחוק, הגיע המומחה למסקנה כי תביעתו בגין רכיב זה אינה מבוססת.

            בנוסף קבע המומחה כי על סמך נתונים שהוצגו על ידי התובע בכתב תביעתו, יש לזכות את הנתבעת בסך של 374 ש"ח בגין פעולות שבוצעו בכרטיס ויזה דיינרס.

7.         חוות דעת המומחה מקצועית ומנומקת וניתנה לאחר שהצדדים הביאו בפניו את כל הנתונים הרלוונטים.  אין לקבל את טענת הנתבעת בסיכומיה לפיה חרג המומחה מסמכותו. מקום בו הודתה הנתבעת כי התובע ביקש להפסיק שימוש בכרטיס וכי הבקשה שלו לא טופלה על ידה בזמן (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 13.4.10 בת"ק 1187/09), די בכך כדי לקבוע כי התובע ביקש לבטל את הכרטיס, וצדק המומחה כשהתייחס לכך בחוות דעתו.